החלטה בתיק פש"ר 54386-05-11

בקשה למתן  הוראות (מיום 16.11.2011 בקשות מס' 9,10)

ביום 16.11.2011 הגישה המבקשת בקשה מתן הוראות בה עתרה להורות למרכז הרפואי הלל יפה, בו עובדת המבקשת, לחדול מלנכות מכספי משכורתה לטובת הבנק ו\או לחדול מלהעביר לבנק את משכורתה של המבקשת.

בהתאם להחלטת בית משפט מיום 16.11.2011 נדרשה החייבת להעביר בקשתה לתגובת המרכז הרפואי הלל יפה, לתגובת בנק יהב וכן לתגובת ב"כ הכונ"ר. החייבת עשתה כן וביום 29.11.2011 הוגשה תגובת בנק יהב (להלן:"הבנק") ותגובת  המרכז הרפואי הלל יפה, המעביד, התקבלה ביום 25.12.2011. תגובת ב"כ הכונ"ר לא הוגשה עד מועד זה.

בבקשתה מציינת החייבת כי ביום 21.1.2008 חתמה על המחאת זכות להעביר חלק ממשכורתה לטובת הבנק. ביום 27.7.2011 ניתן צו כינוס נכסים בעניינה של החייבת. החייבת טוענת כי  עם קבלת צו הכינוס פנתה אל מעבידה, המרכז הרפואי הלל יפה, ואל הבנק בדרישה  לחדול מניכוי הכספים ממשכורתה. שני גורמים אלו דחו את פניית החייבת. החייבת מציינת כי מצבה הכלכלי קשה ביותר וכי ניכוי כספים  אלו בצרוף הכספים המועברים לקופת הכינוס פוגעים ביכולתה לקיום בכבוד ומהווים  העדפת נושים אסורה.

בתגובה לתיק בית המשפט כמו גם בתשובתו לחייבת בעצמה ציין המרכז הרפואי לכי  אין לו כל עמדה בנושא וכי יפעל בהתםא להנחיות בית משפט.

הבנק מצידו ביקש לדחות את הבקשה בטענה כי מדובר בהוראה בלתי חוזרת שנתנה למעסיק לשלם לבנק את הכספים על דרך המחאת זכות ושיעבוד שהינן הוראות בלתי חוזרות בהתאם להסכם עליו חתמה החייבת.  עוד ציין הבנק כי אין בפנינו העדפת נושים שעה שהבנק מהווה נושה מובטח בבטוחה מסוג "המחאת זכות" המווה שיעבוד על אותן זכויות במשכורתה של החייבת.נטען כי הבנק רשאי לפעול למימוש הבטוחה ללא קשר לצו הכינוס וכי הוראה בלתי חוזרת שכזו מוכרת גם במסגרת דיני פשיטת הרגל כהוראה שיש לכבד בהתאם לסעיף 97 לפקודת פשיטת הרגל, תשם- 1980. הבנק הפנה לפסיקה בנושא וציין כי הכספים שגבה צריכים להשאר ברשותו וכן יש לתן הוראה על המשך העברת הכספים בהתאם להמחאה הבלתי חוזרת שנתנה  המבקשת.

אין מחלוקת כי ניכויי השכר המבוצעים ממשכורתה של החייבת הינם לצורך החזרת הלוואה שנטלה החייבת והם מבוצעים מכח הרשאהרשאה שנתנה החייבת לנכות כספים משכרה. 

לאחר עיון בחומר הרלוונטי שוכנעתי כי יש לדחות את הבקשה ולהתיר המשך ניכוי הכספים ממשכורת החייבת בגין פרעון ההלוואה שנתנה לה.

אומנם משניתן צו כינוס נמנע בדרך כלל המשך קיזוז החזרי הלוואות, ואולם לכלל זה שלושה חריגים:  קיומה של הוראה אחרת בפקודה, קבלת  רשות מבית משפט, או מימוש ערובה שקיימת בידי נושה חייב. 

ראה לעניין זה: בש"א(חי)7404/08    מודל קלמן נ' הכונס הרשמי  החלטת כבוד השופטת הורביץ מיום 15.9.08.

הפסיקה הכירה באפשרות להתיר המשך ניכוי כספים ממשכורת חייב  לצורך פרעון הלוואה שנתנה לעובדי מדינה  מכח הוראה מיוחדת בפקודה ובשל העובדה כי ניכויים אלו נעשו מכח  המחאת זכויות לבנק לבצע ניכויים ממשכורת.

 ראה לענין זה:

 בש"א (ב"ש) 6337/07  בנק יהב  לעובדי מדינה בע"מ נגד נהכונס הרשמי  החלטת כבוד השופטת צלקובניק מיום 23.11.2008

 בש"א (י-ם) 1543/06 כהן ברום מאיר נגד משרד האוצר מינהל הגמלאות  החלטת כבוד השופטת חנה בן עמי מיום 3.5.2007.

סעיף 97 לפקודת פשיטת הרגל דן  בהמחאת זכות ספציפית וקובע:

97. (א) המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז

            לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לענין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות.

     (ב)   האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום-לב ובתמורה.

 החייבת דנן  חתמה למעשה על הסכם הלוואה שהתשלום בעבורה הוסדר בדרך של המחאת  זכות ספציפית המבה מתירה החייבת מפורשות וספציפית  לנכות ממשכורתה סכומים לפרעון ההלואה הספציפית. בכך עומדות הוראות אלו שנתנה החייבת בתנאים הנדרשים  בסעיף 97 לפקודת פשיטת הרגל הנ"ל ו אף אם המחאת הזכותלא נרשמה. ופכיך ההמחאה תקפה גם במסגרת ההליכים דנן ויש להמשיך לפעול על פיה למרות צו הכינוס.